הקרופ שרמן

הערה: גרסה משופרת של מאמר זה יפורסם ב-tank-encyclopedia.com בעתיד.

קרופ שרמן של חטיבה 12 במהלך מצעד.

ב-28 ביוני 1948 כתב ירוחם כפכפי (קצין טכני של חטיבה 8 וטכנאי צבא בריטניה לשעבר במלחמת העולם השנייה) ליצחק שדה, מפקד חטיבה 8, כי חסרים חלקי חילוף לטנקים (שני קרומוול, שרמן אחד, ועשרה טנקי הוצ’קיס 39). במקביל, צה”ל רצה להרחיב את כוח הטנקים שלו, שלא היו אז אפילו 20 טנקים, לעומת למעלה מ-100 טנקים במדינות ערב.

קרופ שרמן מחטיבה 7 במהלך אימון.

ב-12 באוגוסט 1948 נאמר לכפכפי על ידי יצחק שדה שהוא נוסע לאיטליה לחפש ולקנות שרמנים, ונאמר לו להשיג 36 שרמנים. הוא בדק 120 שרמנים במגרשי גרוטאות איטלקיים שונים מלאים בכלי רכב שנשארו ממוצא אמריקאי ובריטי ממלחמת העולם השנייה. שרמנים בגודל 30 שרמני M4 105 נרכשו ממגרש גרוטאות בעיר פורלי תמורת 2,200 דולר כל אחד והובאו לישראל באונייה בשלושה משלוחים שונים. אולם במהלך שהותם במגרש הגרוטאות הם הושבתו בכך שקדחו חור בקנה התותח.

ירוחם כפכפי התגייס לצבא הבריטי ב-1942.

תאריך אגעה לנמל חיפה	כמות טנקי שרמן
17.11.1948	10
24.11.1948	12
3.1.1949	8

ההסבה

כשהם הגיעו לישראל, צה”ל היה בטוח שהם יכולים לתקן שני שליש מהתותחים. עם זאת, במהלך המלחמה, רק אחד תוקן ונשא את ההוביצר 105 מ”מ M4 המקורי, והשניים האחרים תוקנו גם הם אך נשאו את שניים מתוך שלושת תותחי M3 75 מ”מ (אחד היה על M4A2 לשעבר בריטי, שגם לו היה תותח פגום אבל הגיע מרכישה קודמת).

שרמן קרופ מחטיבה 7 ועליו חיילים.

לאחר תיקון שלושה מתוך שלושים השרמנים, נותרו להם 27 טנקים נוספים. היו תוכניות לחמש אותם מחדש בתותחים שונים; תותחי 2 ו-6 ליטראות נחשבו, אבל אז הגיע משלוח של תותחי שדה M1903/22 קרופ 75 מ”מ משווייץ. עד דצמבר 1948, התוכנית השתנתה לשיבוץ חלק מתותחי קרופ לתוך השרמנים חסרי התותח. שינויים באחסון התחמושת בתובת הטנק נעשו בשביל לאחסן את התחמושת החדשה.

תותח שדה M1903 75 מ”מ קרופ

תותח שדה שיוצר על ידי קרופ, נמכר במקור לרומניה עם 360 יחידות שנרכשו בין 1903 ל-1908, מאוחר יותר רומניה מכרה אותו לשוויץ, שם ב-1922 הכרכרה תעבור מודרניזציה, התותחים שעברו מודרניזציה סומנו M1903/22, וניתן לזהות אותם בזכות הכרכרה בעלת זנב מפוצל, בשנת 1948 יימכרו לישראל 50 תותחים מסוג M1903/22.

קליבר	75מ”מ קליבר L/30
קליע	75מ”מ על 280מ”מ עם רדיוס של 90מ”מ
סוג תחמושת	נפיץ, עשן, חודר שריון
משקל מבצעי	1070ק”ג
הגבהת התותח	-8° עד +16°
צידוד התותח	4°
אורך קנה	2.250 מטר
טווח מקסימלי	8000 מטר
מהירות הלוע	500 מטר לשנייה
מהירות הפגז בטווח 1ק”מ	377 מטר לשנייה
מהירות הפגז בטווח 2ק”מ	310 מטר לשנייה
מהירות הפגז בטווח 3ק”מ	274 מטר לשנייה

M1903 של הצבא השוויצרי במהלך מלחמת העולם הראשונה.

M1903/22 ישראלי עם הכרכרה בעלת הזנב המפוצל, 1948.

שרמנים מחטיבה 7, 1950-51 השניים הראשונים הם שרמנים קרופ, ואולי גם השלישי.

שירות

באפריל הם ניתנו לחטיבה 8, שם שירתו לזמן קצר שכן החטיבה פורקה באותו חודש. לאחר מכן הם הועברו לחטיבה 12 (שירתו שם עד אמצע 1949 לפחות) ולאחר מכן הועברו שוב לחטיבה 7. ההסבה הייתה קצרת מועד, שכן נראו לאחרונה בשירות ב-10 במאי 1951, במהלך מצעד יום העצמאות השלישי. עד סוף 1951 עברו כולם לבית הספר הישראלי לשריון, ובזה אחר זה הועברו לסדנה 681 כדי להחזירם למצבם המקורי עם הוביצרים M4 105 מ”מ שזה עתה נרכשו. הם לא ראו שום פעולה, שכן הם הוסבו לאחר תום מלחמת העצמאות והוסבו מחדש ל-M4 105 לפני מבצע קדש ב-1956.

מלפנים לאחור: M4 105, שני שרמני קרופ ושרמן 75 מאחור

המיתוסים

השרמן קרופ מלא במיתוסים, מהיסטוריית לחימה ועד לסוג התותח ולשרמן הבסיס.

יש הטוענים הקרופ שרמן השתתף במלחמת העצמאות, דבר בלתי אפשרי מכיוון שההסבות נעשו רק לאחר סיום המלחמה.

כמו כן, אנשים אוהבים לומר שהשרמני קרופ התבססו על ה-M4A3, אבל המיתוס הזה מקורו בטעות זיהוי שנעשתה ב-30 ה-M4 שרמנים הראשונים שנרכשו מאיטליה. תמונות מראות בבירור שהם היו, למעשה, M4 ולא M4A3.

אנשים גם טוענים שהתותח לא היה M1903 אלא M1911; זה נובע מהספר M4 שרמן מאת ג’ורג’ פורטי, שם הוא טוען שהתותח היה תותח M1911 75 מ”מ קרופ ומראה תמונה שמראה שרמן עם תותח M1916 אמריקאי לחלוטין לא קשור; תמונות אחרות מפריכות טענה זו, ומציגות בבירור M1903 ולא M1911 או M1916.